התנאים לאישור תביעה ייצוגית 

לאחר שהתובע הראה כי בידיו עילה אישית וכי הוא נכנס בשערי הסעיפים המפורטים בתוספת השנייה לחוק, יש לבחון את התנאים לאישור תביעה ייצוגית: 

התנאי הראשון, הוא כי התובע עורר שאלות משפטיות או עובדתיות אשר נוגעות לקבוצת תובעים מסוימת. על- פי הפסיקה הנוהגת מדובר בדרישה שאינה מחמירה, כלומר אין צורך כי כל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות, די לנו בכך שקיים מכנה משותף מסוים באותו הליך. גם במקרים בהם הנזק הוא אינו אחיד ומשותף לכל אחד מחברי הקבוצה- ניתן יהא לבחון אותו בשלב מאוחר יותר בסיום הדיון על שאלת אחריות הצדדים (כפי הנקבע ברע"א 4556/97 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5))

כאשר במסגרת תביעה ייצוגית שאדם מגיש, קיימים פרמטרים שיש בהם כדי להצביע על אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים כתוצאה מהפרת הדין וכיוצב' ניתן לומר כי אותו הליך מגשים את המטרות המנויות בסעיף 1 לחוק ואשר בצדן קיימת תרומה ציבורית רבה.

אסור לשכוח כי תביעה ייצוגית אינה רק משנה את התנהגות הנתבע/ת בהווה, אלא אף משנה התנהגויות אשר היו עתידות לבוא של מעוולים פוטנציאליים אחרים, ובכך מסדירה היא את הלכות השוק.

תביעה ייצוגית לעיתים מוגשת בנושאים בהם הרגולטור אינו פועל, ועל כן בחקיקת החוק, נקודת המוצא הייתה כי התובענה הייצוגית תביא לאכיפה פרטית, במקביל לסמכויות הרגולטור. להדגיש כי תביעה ייצוגית לא נועדה להחליף את תפקיד הרגולטור, אולם היה מסייעת לו בביצוע תפקידו, כאשר הוא אינו יכול להידרש לכל ההפרות הקיימות.

בע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק- על 2008(4) קבע בית המשפט העליון:

 "איננו סבורים כי העובדה שהמפקח על הבנקים הסדיר את העניין נשוא המחלוקת בעקבות ההליך המשפטי הנוכחי, יש בה בנסיבות המקרה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בית- המשפט המחוזי ציין כי תכליתו של מוסד התובענה הייצוגית אינה פיצוי כי אם אכיפה אך נדמה כי אמירה זאת, לא זו בלבד שהיא מצמצמת יתר על המידה את תכליות התובענה הייצוגית, אלא שיישומה בנסיבות המקרה חותר תחת תכלית האכיפה עצמה. הסיבה לכך היא שדחיית תובענה ייצוגית מן הטעם שלאחר הגשתה שינה הנתבע את דרכיו המפרות עלולה לתמרץ דווקא את ההפרה במקום את הציות. "

על- כן, ניתן לומר כי תביעה ייצוגית בתחומים בהם קיים כשל אכיפתי, הינה מהווה כמנגנון ראוי יעיל והוגן להכרעת המחלוקת. 

לא פעם נתקלים תובעים ייצוגים בטענות המועלות מפי נתבעים בדבר אי הלימות הייצוג והעדר תום לב בהליכים אלה. יצוין כי טענות אלו מופנות לא רק לתובע הייצוגי אלה גם לעורכי דינו המייצגים את הקבוצה אשר בשמה הוא תובע.

במישור זה מועלות תהיות רבות כגון: האם אינטרס עורך הדין בניהול התובענה עולה בקנה אחד עם עניינם של כלל חברי הקבוצה, כלומר האם קיים חשש כי עורך הדין המייצג את הקבוצה נגוע בניגוד עניינים לצורך הפקת רווחים אישיים על חשבונם- בעיה זו ידועה בכינויה "בעיית הנציג".

על- כן, בית המשפט ישתכנע לאשר תביעה ייצוגית, רק כאשר הוא יסבור כי התביעה הוגשה ממניעים נקיים. לדוגמא אם לתובע ייצוגי מסוים יהיה רצון לפגוע במתחרה עסקי ו/או רצון "לסחוט" פשרה תוך הפעלת לחץ על הנתבע או על עורך דינו כאמצעי להשגת מטרות אחרות- מדובר במניעים זרים ופסולים לתכליותיו של הליך ייצוגי. כמו- גם, הניסיון הפסול להגיש תביעה ייצוגית כדי ליישב או לנקום במסגרת סכסוכים עסקיים קודמים.

במקרה מסוים (ברע"א 3698/11 שלמה תחבורה 2007 בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר ואח') הוגשו בקשות לאישור תביעות ייצוגית בנושאים דומים עד זהים בבתי המשפט במחוזות השונים, במועדים סמוכים מאוד כנגד חברות השכרת רכב, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, דחה את הבקשות לאישור התובענות בשל התנהלות שלא בתום לב של התובעים ועורכי דינם אשר הגישו את הבקשות בדרך כך, מבלי ליידע את בתי המשפט על הגשת של תביעות דומות. ומשכך אף לא ניתנה הכרעה קונקרטית לגופו של ההליך.

בית- המשפט העליון, קבע כי אי יידועו של בית המשפט בדבר קיומן של תובענות ייצוגיות דומות המתנהלות במקביל, עלול לעלות כדי חוסר תום לב וכן להעלות ספק לגבי יכולתו של ב"כ לייצג את הקבוצה באופן הולם.

לסיכומו של דבר, גם אם מדובר בתביעה ייצוגית בעלת עילה טובה ונזק ברור- באם עו"ד תביעה ייצוגית והתובע לא ינקטו בקפדנות רבה, עלולה תביעתם להידחות.

לבחינת התנאים לאישור תביעה ייצוגית יש לפנות אל משרד עו"ד. שהינו עתיר ניסיון בתחום התובענות הייצוגיות ויש בידיו המשאבים והיכולות לצלוח את תנאיי החוק לאישור בקשות כתובענות ייצוגיות.